Academia.eduAcademia.edu
‫לאל ברוך אני אנעים ברכות ‪ -‬שיר דידקטי על המשניות וענייני 'תיקון ליל שבועות'‬ ‫מאת אלי שטרן‬ ‫חג השבועות‪ ,‬לפי חכמי הקבלה‪ ,‬הוא זמן "החתונה" בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה‪ ,1‬ולפיכך‬ ‫נהגו להיות נעורים בלילה וללמוד משתי התורות‪" ,‬לחבר את האהל להיות אחד"‪ .2‬לפי דעות‬ ‫מסוימות נתייחד מקום מיוחד ללימוד המשנה בליל שימורים זה‪.3‬‬ ‫להלן אפרסם‪ 4‬פיוט שכתב אחד מחכמי תימן‪ ,‬ר' סעדיה אל'דמרמרי‪ ,‬המבוסס על שמות מסכתות‬ ‫המשנה‪ .‬הפיוט נדפס בעבר‪ ,‬אך הבאתיו כאן בנוסח מתוקן‪ ,‬בתוספת הערות‪ .‬בהמשך נראה שיש‬ ‫לפיוט זה גם קשר מסוים לחג השבועות‪.‬‬ ‫פיוטו הנאה של ר' סעדיה מופיע במספר ניכר של כתבי‪-‬יד מתימן‪ .‬בבית האחרון של השיר כתב‪:‬‬ ‫"שמי רמוז בראש כל בית לעדות"‪ ,‬כשהכוונה לשמו הפרטי הרמוז באקרוסטיכון שבראשי הבתים‬ ‫("לסעדיה")‪ .‬כינויו על שם מקומו "אלד'מרמרי" נזכר בכותרות השיר בכמה מכתבי היד‪.5‬‬ ‫כמעט ולא ידועים פרטים על ר' סעדיה‪ ,‬מלבד העובדה המשתמעת מכינויו כי מוצאו‪ ,‬או מקום‬ ‫מושבו‪ ,‬היה בד'מרמר (הסמוכה לעיר ד'מאר‪ .)6‬גם תקופת חייו איננה ידועה‪ .7‬במקור אחד מוזכר‬ ‫שם אביו‪ :‬שלמה‪.8‬‬ ‫שירו "לאל ברוך אני אנעים ברכות" מבוסס על ששה סדרי משנה ונרמזו בו שמות כל המסכתות‪.‬‬ ‫בכמה מכתבי היד מכונה שיר זה "בקשה"‪ ,‬וכן נכתב על סגולת השיר‪ ,‬שהקוראו כאילו קיים או‬ ‫למד את כל ששים המסכתות‪:‬‬ ‫"בקשה על המשנה למ"ו סעדיה אלדמרמרי זצ"ל וכל האומר אותה כאלו קיים כל הס'‬ ‫מסכתות‪.9"...‬‬ ‫בשני מקומות מובאת סגולה זו בשמו של מחבר השיר עצמו‪:‬‬ ‫כך מובא בכתב‪-‬יד אחד‪:10‬‬ ‫"בקשה למ"ו סעדיה אלד'מרמרי‪ ,‬וכתב בספרו‪ 11‬שכל האומרה בשמחה בניגון שיר מובטח‬ ‫לו כאילו עסק בשיתא סדרי משנה וזת"ל [וזכותו תעמוד לנו]‪."...‬‬ ‫וכך היא כותרת השיר בכת"י ירושלים ‪ -‬הספריה הלאומית‪:12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ראה לדוגמה‪ :‬ספר אור זרוע (פירוש קבלי לתפילה) לר' דוד ב"ר יהודה החסיד (אין קשר למחבר ספר חסידים)‪,‬‬ ‫מקובל ספרדי בן המאה הי"ג‪ ,‬המיוחס כ נכד הרמב"ן‪ .‬נדפס לאחרונה מכת"י ע"י הרב בן ציון (בנצי) כהן‪[ .‬ירושלים]‬ ‫תשס"ט (בדבריו תיעוד קדום למנהג הלימוד בליל שבועות)‪ .‬ודברים שכתב בן דורו ר' משה די‪-‬ליאון‪ ,‬מובאים אצל‪:‬‬ ‫מאיר בר אילן‪ ,‬תיקון ליל שבועות ‪ -‬התהוות ותקדימים‪ ,‬בתוך‪ :‬מחקרי חג‪ ,‬ח‪ ,‬הוצאת מכללת ברל תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪28‬‬ ‫ואילך (הדמיון הרב בין שני מקורות אלו מעלה את הסברה כי האחד שאב מהשני‪ ,‬או ששניהם שאבו ממקור שלישי)‪,‬‬ ‫ומקורות נוספים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לשון ר' משה בן מכיר בספרו סדר היום‪ ,‬סדר חג השבועות‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ראה בהרחבה להלן‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מאמר זה הנו פרק בנוסח ראשוני מתוך עבודה נרחבת על שירי סימנים ופיוטים על פרשיות התורה וששה סדרי‬ ‫משנה‪ ,‬שאני מתעתד להוציא בקרוב בעז"ה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ראו ציטוט כמה מן הכותרות בהמשך‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הרב יצחק רצאבי‪ ,‬שם הגדולים לחכמי תימן‪ ,‬רשימות ופרטים על ששים ספרים חדשים מגדולי תימן שנתגלו‬ ‫לאחרונה בכת"י‪ ,‬בתוך‪ :‬ספר זכרון נר יאיר‪ ,‬בעריכת הרב שלמה מידני‪ ,‬בני ברק תשנ"ו‪ ,‬עמ' קעח‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ראה להלן בעניין זה (הערה ‪.)12‬‬ ‫‪8‬‬ ‫רצון הלוי‪ ,‬שירת ישראל בתימן‪ ,‬חלק ג‪[ ,‬בני ברק]‪ ,‬תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.187‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‫כת"י ירושלים ‪ -‬הספרייה הלאומית ‪( .Ms. Heb 3763°8‬סימנו במכון לתצלומי כת"י עבריים‪.)B-805 :‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הרב יצחק רצאבי‪ ,‬שם‪ ,‬מצטט מכת"י שהיה למראה עיניו‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הרב רצבאי מוסיף שם‪" :‬ספרו האמור של הרב הנזכר‪ ,‬אינו ידוע לנו"‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‫ ‪( Ms. Heb. 38°4551‬סימנו במכון לתצלומי כת"י עבריים‪ .)B-850 :‬כאן המקום להודות לעובדי הספריה‬ ‫הלאומית והמכון לתצלומי כת"י עבריים‪ ,‬על עזרתם התמידית ואדיבותם הרבה‪ ,‬ועל הרשות לצטט מכתבי‪-‬היד‬ ‫שברשותם‪.‬‬ ‫"למ"ו סעדיה דמרמרי יצ"ו‪ 13‬סדר אותה על סדר ששים מסכתות המשנה‪ .‬וז"ל הקדמתו‪:‬‬ ‫כל האומרה ורגיל בה כאלו קרא כל המשנה לפי שכשהאדם מת מן העולם הזה ילך והוא‬ ‫שגורה בפיו והיא מגנת עליו מכל דברים[?] רעים ומכל נזק ויסדר אותה בפיו‪ ,‬על [כן] מה‬ ‫טוב ומה נעים כל האומרה בכל יום‪ ,‬לפי שאמרו חכמי האמת כל מסכתא ומסכתא היא‬ ‫נקראת מטרוניתא ומעשה דחגיגה יוכיח‪ :14‬מעשה בא' שהיה עוסק במס' חגיגה תמיד‬ ‫וכשמת היתה אשה צועקת עליו בלב מר ושאלו אותה מה שמך ואמרה חגיגה וכיון שקברו‬ ‫אותו הלכה עמו לב"ד הצדק ולמדה עליו זכות (שמעתי)‪ .‬וחתם שמו ע"ה בריש כל סדר‬ ‫וסדר וסימנה לסעדיה זצוק"ל"‪.‬‬ ‫לגבי זמן אמירתו‪ ,‬ראינו זה עתה שראוי היה לאמרו "בכל יום"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בכת"י אחר‪ 15‬מכונה‬ ‫השיר‪" :‬בקשה נאה לשבת"‪.‬‬ ‫השיר עצמו נדפס בספר "שירת ישראל בתימן"‪ ,16‬אך בבדיקת כתבי היד ראיתי כי שם הובא נוסח‬ ‫לקוי וחסר‪ ,‬ועל כן אביאנו כאן בנוסח מתוקן המבוסס על כתבי היד שהיו למראית עיני‪.17‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬במילות השיר נרמזו ששה סדרי המשנה ושמות המסכתות‪ .‬להלן הדגשתי את‬ ‫המילים בהן נרמזו שמות המסכתות‪ ,‬למרות שאינן מודגשות במקור‪ ,‬לנוחות הקוראים‪:18‬‬ ‫לאל ברוך אני אנעים ברכות‪ / 19‬ופי‪ 20‬יגיד שבח שוכן זבולה‬ ‫יחיד עולם בלי ערך ודמיון ‪ /‬מכלה‪ 21‬הוא ואין לו קץ ותכלה‬ ‫אשר צוה לקדש כל שביעי ‪ /‬ונרימה למעשרות וחלה‬ ‫והן בכלל רמ"ח מצות ותרי"ג ‪ /‬ומצות מעשר שני וערלה‬ ‫ובכורים לציון נעלה בם ‪ /‬ונתודה ברב שמחה וגילה‬ ‫‪13‬‬ ‫כאן מוזכר ר' סעדיה בברכת החיים (יצ"ו) ואילו בסוף הקטע בברכת המתים (זצוק"ל)‪ ,‬כפי הנראה שאב המעתיק‬ ‫משני מקורות‪ ,‬ויש לדון האם מכך ניתן ללמוד על תקופת חייו‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫בדבר מקורות האגדה על מסכת חגיגה שנתגלתה בדמות אשה‪ ,‬ראה אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא‪ ,‬מאת ר'‬ ‫שמואל אשכנזי‪ ,‬בעריכת הרב שמואל אברהם תפילינסקי‪ ,‬ירושלים תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ ,311-336‬שאסף חמשה עשרה מקורות‬ ‫לאגדה זו‪ .‬וראה מקור נוסף שהביא הרב יעקב ישראל סטל‪ ,‬בכתב העת האלקטרוני דאצ'ה‪ ,‬גליון ‪( 82‬אב תש"ע)‪ .‬בין‬ ‫המקורות שם מובאים דברי המגיד למרן הב ית יוסף (מגיד משרים‪ ,‬סוף פרשת תזריע)‪" :‬אני אני המשנה המדברת‬ ‫מפיך‪ ...‬ופוק חזי‪ ,‬איך אוקרית ומאי עבדית לההוא גברא דאוליף מסכת חגיגה‪ ."...‬מרוב המקורות הנזכרים שם‪ ,‬עולה‬ ‫כי הסיבה שמסכת חגיגה הופיעה בדמות אשה היתה בכדי לדאוג שיספידוהו ויקברוהו כיאות לכבודו‪ .‬רק במקור אחד‬ ‫מסופר שבאה בכדי להגן עליו על כך שלמד רק מסכת חגיגה ולא אחרת (ספר כונות האגדות‪ ,‬נקרא כפתר ופרח‪ ,‬לר'‬ ‫יעקב ב"ר יצחק לוצאטו‪ ,‬באזל שמא‪ ,‬מסכת חגיגה‪ ,‬דף פז‪ ,‬א)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ר' צבי הירש קיידנובר בספרו קב הישר‬ ‫יודע לספר כי החסיד היה "דר בכפר קטן ולא היה לו שום ספר רק גמרא אחת של מסכת חגיגה‪ ,"...‬כך שהעיסוק‬ ‫במסכת חגיגה בלבד לא היה באשמתו‪ ,‬אך המסכת הופיעה לפניו בדמות אשה‪ ,‬כדי להוליכו לגן עדן! (המפתיע בדבריו‬ ‫שכותב כי הופיעה כבר קודם פטירתו‪" :‬נתלבשה‪ ...‬בדמות אשה קודם מותו")‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בקטע שהבאתי כאן מקור‬ ‫נוסף לכך שהאשה הלכה לפניו לא רק בעולם הזה‪ ,‬אלא גם בעולם הבא‪" :‬וכיון שקברו אותו הלכה עמו לב"ד הצדק‬ ‫ולמדה עליו זכות "‪ .‬יש עוד לדון האם יש ייחודיות בזה דווקא למסכת חגיגה‪ ,‬או ש"כך היה מעשה"‪ .‬ומעניין לציין כאן‬ ‫את דברי ר' יוסף שאול נתנזון בשו"ת שואל ומשיב‪ ,‬חלק ב‪ ,‬לבוב תר כ"ה‪ ,‬תשובה קפב‪" :‬והנה בשנת תרט"ו למדתי‬ ‫מס' חגיגה על היא"צ [היארצייט] של אמי הצדקת וכתב לי אבי מורי הגאון נ"י שמוזכר בספרים שיש ללמוד מסכת‬ ‫חגיגה על היא"צ‪."...‬‬ ‫‫ סינסינטי‪-‬היברו יוניון קולג’ ‪( 312‬סימנו במכון לתצלומי כת"י עבריים‪.)F 18263 :‬‬ ‫‪16‬‬ ‫רצון הלוי‪ ,‬שירת ישראל בתימן‪ ,‬חלק ג' [בני ברק]‪ ,‬תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪( 187-189‬להלן‪ :‬הלוי)‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫מאחר וגוף הנוסח המובא כאן הוא הנפוץ ברוב כתבי היד‪ ,‬לא ציינתי כאן את השינויים לעומת הנוסח שהדפיס‬ ‫הלוי‪ .‬בין כתבי היד קיימים שינויים קלים‪ ,‬אך במסגרת זו לא אציין אותם‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ואגב‪ ,‬הלוי בהקדמתו לשיר (שם) לא ציין כי יש בו רמזים לכל מסכתות המשנה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫רמז למסכת ברכות‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫בבתים האחרים הרמזים לשמות המסכתות ברורים יותר‪ .‬הבית השני רומז למסכתות סדר מועד‪ ,‬ואם כן הבית‬ ‫הראשון אמור לרמוז לסדר זרעים‪ .‬לכן הדגשתי את הרמזים שנראים לי במילים "פי" = פאה‪" ,‬דמיון" = דמאי‪" ,‬מכלה"‬ ‫= כלאים‪ .‬ההמשך כבר ברור יותר‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫בחלק מכתבי היד נכתב מב לה בב'‪ ,‬אך בהקשר הזה נראה מתאים יותר מכלה בכ'‪ ,‬ולו מפני הצורך ברמז למסכת‬ ‫כלאים (ראה הערה קודמת)‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫סדרים חברו לנו חכמים ‪ /‬והקדימו זרעים תחילה‬ ‫וסדר מועדים שבת וערוב ‪ /‬והפסח אשר בו הגאולה‬ ‫חגיגה נעשה יום טוב ומועד ‪ /‬להקטין בו מלאכת הפעולה‬ ‫וראש שנה וכפורים ‪ /‬לשבים על עון נסתר ונגלה‬ ‫ימי סכה אסורים הם בתענית ‪ /‬אבל שמחה ביין ואכילה‬ ‫ונכריז באדר על השקלים ‪ /‬ובו פורים ובו מקרא מגלה‬ ‫עמוקים מחשבות אל רם ונשא ‪ /‬מהולל הוא ולו תאות תהלה‬ ‫אשר התיר באשת אח לנשאה ‪ /‬ביבום נעלה סודו ונפלא‬ ‫ובכתובה וקידושין קנויה ‪ /‬אזי תהיה‪ 22‬בתולה או בעולה‬ ‫וגיטין פוטרין אם לא אהבה ‪ /‬ואם בא בעקיפין או עלילה‬ ‫ואם היא נחשדה בדבר עבירה כסוטה ‪ /‬יעשו לה מי קללה‬ ‫ונשים יהיו נודרות נזירות ‪ /‬בעת יראו הכי עשתה נבלה‬ ‫דבר תורה להרחיק מנזקים ‪ /‬וחבלה ומדיני גזילה‬ ‫והא לך משפטי בבות שלושה ‪ /‬ודע אם לך דעה צלולה‬ ‫בראש בבא מציעא תמצאה ‪ /‬שם שנים אוחזין בטלית ושמלה‬ ‫ושותפין בבבא בתראה ‪ /‬ודין יורש ודין חלק ונחלה‬ ‫וסנהדרין לכל דיני נפשות ‪ /‬לחנק או להרג או סקילה‬ ‫ובה מיתות מסורות הן לבית דין ‪ /‬ודין נשרף ומי נסקל ונתלה‬ ‫ומכין הן לעובר על שבועות ‪ /‬וסוקלין עובדי זרה געולה‬ ‫ובית דין אם בדין הורו וטעו ‪ /‬ובקשו על חטאיהם מחילה‬ ‫ואבות עם זקנים גם נביאים ‪ /‬והם אנשי כנסת הגדולה‬ ‫ועדותם בסוף סדר נזיקין ‪ /‬בסופה חתמו ענין הגאולה‬ ‫יהא סדור לך כל הזבחים ‪ /‬וכל קרבן וכל מנחה בלולה‬ ‫בחולין נזכרו דיני שחיטה ‪ /‬ואיזו היא שחיטה המעולה‬ ‫ולפדות כל בכור אנו מצווין ‪ /‬ודין מעשר בהמה האלולה‬ ‫ודין מעריך ומחרים כל נכסיו ‪ /‬וממיר הכשרה בפסולה‬ ‫וכריתות סכום שש עם שלושים ‪ /‬לבא על אם ואשת אב וכלה‬ ‫ולא תתאו ותהנה בהקדש ‪ /‬לבל תבוא בזה לידי מעילה‬ ‫ותמיד תלמדה קנים ומדות ‪ /‬ותזכה לחזות יופי כלולה‬ ‫‪22‬‬ ‫אצל הלוי‪ :‬בשגם היא בתולה או בעולה‪.‬‬ ‫במקדש נעשה סדר קדשים ‪ /‬ובגלות יהא שיח תפלה‬ ‫‪23‬‬ ‫היה טהור בכל סדר טהרות ‪ /‬במקוה ממטר גשם ממולא‬ ‫לפרה גזרה תורה שריפה ‪ /‬והתקינה לידים נטילה‬ ‫ולא תבוא לאהל מת ותטמא ‪ /‬ואם תקרב למולו תאהילה‬ ‫והרחק ממנוגעים וגם זבים ‪ /‬והבדל בכל מיני בדילה‬ ‫והנדה ימי נקיות טמאה ‪ /‬ולא תטהר לך קודם טבילה‬ ‫וצא ולמד במסכת טהרות ‪ /‬שלש עשרה דברים בנבלה‬ ‫בכלים נזכרו עשר טומאות ‪ /‬בראשונה וזו מזו למעלה‬ ‫טבול יום יעשה הכשר למשקים ‪ /‬ומשקים לטמאות היא עלולה‬ ‫וכל עוקצי תאנים ואגסים ‪ /‬ונץ חלב וירק עם רגילה‬ ‫ה' עוז לעבדך‪ 24‬תן ושלום ‪ /‬והוציאו לאורה מאפלה‬ ‫ותזכור לו זכות אבות שלושה ‪ /‬אשר היו לישראל סגולה‬ ‫ואזכה לחזות בנים הגונים ‪ /‬ולא ארד ביגון אל שאולה‬ ‫ובזה נשלמו ששה סדרים ומסכתות ‪ /‬סכום למ"ד כפולה‬ ‫‪25‬‬ ‫שמי רמוז בראש בכל בית לעדות ‪ /‬לזכרון טוב לעולמי עד וסלה‬ ‫בכתב יד פרטי שהיה למראה עיני נוספה שורה אחת בסוף השיר‪ ,‬שאינה מופיעה בכתבי היד‬ ‫האחרים‪:‬‬ ‫"ושלום רב יהא מני הקל ומשבט לויה ‪ /‬ובכנור ינגן בקהלה"‪.‬‬ ‫אם שורה זו יצאה מעטו של המחבר‪ ,‬הרי שנוסף לנו פרט ביוגרפי נוסף אודותיו ‪ -‬שהיה משבט‬ ‫לוי!‬ ‫***‬ ‫כעת נעבור לנושא מעניין העולה מן השיר והוא סדר המסכתות שבו‪ .‬סדר זה שונה לחלוטין מן‬ ‫הסדר הרגיל המוכר לנו והנפוץ בדפוסים‪ .‬להלן הוא מובא בהשוואה לסדר הרגיל (בסוגריים‬ ‫הוספתי את מילות השיר בהן נרמזו המסכתות)‪:‬‬ ‫סדר זרעים‪ :‬ברכות‪ ,‬פאה (פי)‪ ,‬דמאי (דמיון)‪ ,‬כלאים (מכלה)‪ ,‬שביעית (שביעי)‪ ,‬תרומה (ונרימה)‪,‬‬ ‫מעשרות‪ ,‬חלה‪ ,‬מעשר שני‪ ,‬ערלה‪ ,‬ביכורים‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫כוונתו שבזמן שאין בית המקדש קיים התפילה נחשבת כקרבן‪ ,‬וכפי שנאמר בספר הושע (יד‪ ,‬ג)‪' :‬ונשלמה פרים‬ ‫שפתינו'‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫נוסח אחר בלשון רבים‪..." :‬ה' עוז לעמך תן ושלום ותוציאנו לאורה מאפלה ותזכור לנו זכות אבות‪ ...‬ונזכה לחזות‬ ‫בנים‪ ...‬ולא נרד ביגון אל שאולה‪."...‬‬ ‫‪25‬‬ ‫למ"ד כפולה = ‪ . 60‬למעשה‪ ,‬אנו מונים ששים ושלוש מסכתות‪ ,‬אולם חז"ל דרשו בכמה מקומות את המספר ששים‬ ‫("ששים המה מלכות ‪ -‬ששים מסכתות")‪ .‬ראה על כך‪ :‬אלפא ביתא תניֵתא דשמואל זעירא‪ ,‬מאת ר' שמואל אשכנזי‪,‬‬ ‫בעריכת הרב יעקב ישראל סטל‪ ,‬כרך ראשון‪ ,‬ירושלים תשע"א‪ ,‬עמ' ‪.182-184‬‬ ‫הסדר הרגיל‪ :‬מעשרות‪ ,‬מעשר שני‪ ,‬חלה‪.‬‬ ‫סדר מועד‪ :‬שבת‪ ,‬עירובין‪ ,‬פסחים‪ ,‬חגיגה‪ ,‬ביצה (יום טוב)‪ ,‬מועד קטן (ומועד להקטין)‪ ,‬ראש השנה‪,‬‬ ‫יומא (כפורים)‪ ,‬סוכה‪ ,‬תענית‪ ,‬שקלים‪ ,‬מגילה‪.‬‬ ‫הסדר הרגיל‪ :‬שבת‪ ,‬עירובין‪ ,‬פסחים‪ ,‬שקלים‪ ,‬יומא‪ ,‬סוכה‪ ,‬ביצה‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬תענית‪ ,‬מגילה‪ ,‬מועד‬ ‫קטן‪ ,‬חגיגה‪.‬‬ ‫סדר נשים‪ :‬יבמות (יבום)‪ ,‬כתובות (כתובה)‪ ,‬קידושין‪ ,‬גיטין‪ ,‬סוטה‪ ,‬נדרים (נודרות)‪ ,‬נזיר (נזירות)‪.‬‬ ‫הסדר הרגיל‪ :‬יבמות‪ ,‬כתובות‪ ,‬נדרים‪ ,‬נזיר‪ ,‬סוטה‪ ,‬גיטין‪ ,‬קידושין‪.‬‬ ‫סדר נזיקין‪ :‬בבא קמא (נזקים)‪ ,‬בבא מציעא‪ ,‬בבא בתרא‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬שבועות‪ ,‬עבודה זרה (עובדי זרה‬ ‫געולה)‪ ,‬הוריות (הורו)‪ ,‬אבות‪ ,‬עדיות (עדותם)‪.‬‬ ‫הסדר הרגיל‪ :‬עדיות‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬אבות‪ ,‬הוריות‪.‬‬ ‫סדר קדשים‪ :‬זבחים‪ ,‬מנחות (מנחה)‪ ,‬חולין‪ ,‬בכורות‪ ,‬ערכין (מעריך)‪ ,‬תמורה (וממיר)‪ ,‬כריתות‪,‬‬ ‫מעילה‪ ,‬תמיד‪ ,‬קנים‪ ,‬מדות‪.‬‬ ‫הסדר הרגיל‪ :‬מדות‪ ,‬קנים‪.‬‬ ‫סדר טהרות‪ :‬מקוואות (במקוה)‪ ,‬פרה (לפרה)‪ ,‬ידים (לידים)‪ ,‬אהלות (לאהל)‪ ,‬נגעים (ממנוגעים)‪,‬‬ ‫זבים‪ ,‬נדה‪ ,‬טהרות‪ ,‬כלים‪ ,‬טבול יום‪ ,‬מכשירין (הכשר)‪ ,‬עוקצין (עוקצי)‪.‬‬ ‫הסדר הרגיל‪ :‬כלים‪ ,‬אהלות‪ ,‬נגעים‪ ,‬פרה‪ ,‬טהרות‪ ,‬מקוואות‪ ,‬נדה‪ ,‬מכשירין‪ ,‬זבים‪ ,‬טבול יום‪ ,‬ידים‪,‬‬ ‫עוקצין‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות‪ ,‬השינויים המשמעותיים ביותר הם בסדרים‪ :‬מועד‪ ,‬נשים וטהרות‪.‬‬ ‫היה אפשר לפט ור את העניין בכך שמחבר השיר פשוט לא הקפיד על סדר המסכתות‪ ,‬אלא שהסדר‬ ‫שבחר אינו סדר אקראי כל עיקר‪ ,‬אלא זהה (למעט שני שינויים קלים‪ )26‬לסדר המסכתות ב"תיקון‬ ‫ליל שבועות"!‬ ‫הסדר המשונה של המסכתות ב'תיקון ליל שבועות' נראה בעיני רבים כחידה עלומה ומסתורית‪,27‬‬ ‫אך בס"ד הצלחתי למצוא את מקורו‪ ,‬ואולם נקדים תחילה שתי הקדמות‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ראשית‪ ,‬נכתוב מספר מילים על סדר המסכתות המקובל‪ .‬סדר זה ידוע כבר מתקופת הגאונים‬ ‫והרמב"ם בהקדמת פירושו למשנה מבאר בפירוט רב את סיבתו‪ .29‬עם זאת יש הטוענים כי סידור‬ ‫זה אינו מחייב‪ ,30‬וכי למעשה מדובר בסידור מלאכותי ולא מהותי‪ ,‬הבנוי על פי גודלן של‬ ‫המסכתות‪ ,‬בסדר יורד של מספר הפרקים‪ .‬דהיינו שהמסכת הראשונה היא הגדולה ביותר מבחינת‬ ‫סך פרקיה והאחרונה היא הקטנה ביותר‪ .31‬כך או כך‪ ,‬זהו הסדר הידוע והמקובל‪ ,‬שאף נקבע‬ ‫בדפוסים‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫שינוי א' ‪ -‬בשיר‪ :‬מעשרות‪ ,‬חלה‪ ,‬מעשר שני‪ .‬וב'תיקון'‪ :‬מעשרות‪ ,‬מעשר שני‪ ,‬חלה‪ .‬שינוי ב' ‪ -‬בשיר‪ :‬עבודה זרה‪,‬‬ ‫הוריות‪ ,‬אבות‪ ,‬עדיות‪ .‬וב'תיקון'‪ :‬עדיות‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬אבות‪ ,‬הוריות‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫הרב מרגליות (שם‪ ,‬עמ' כה‪ ,‬הערה ב) מתייחס לכך במשפט אחד‪" :‬ועיין בסדור המסכתות שבתקון ליל שבועות‬ ‫אשר לא עמדתי בסודו"‪ ,‬וב אלפא ביתא תניֵתא דשמואל זעירא‪ ,‬שם‪ ,‬פסק‪" :‬ונלאו כל חכמי לב למצוא טעם לשנוים‬ ‫בתקון ליל שבועות!"‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ראה באגרת רב שרירא גאון הידועה‪..." :‬סדר המסכתות‪ ,‬מה טעם עשו בזה הענין‪ ,‬מה טעם הקדימו כפורים (יומא)‬ ‫לשקלים וסוכה ליום טוב (ביצה) ושתיהן לראש השנה‪ ."...‬וראה עוד רשימת מסכתות המשנה ופרקיהן מתקופת‬ ‫ה גאונים‪ ,‬שנכללה ב'הלכות קטועות'‪ ,‬שפרסם ד"ר (אברהם) ארתור מרמורשטיין ב‪ ,M.G.W.J.‬כרך ‪ ,]1923[ 68‬עמ' ‪.134‬‬ ‫אך לעתים קיימים שינויים קלים‪ ,‬כגון הסדר בתלמוד ירושלמי‪ ,‬ולא אאריך כאן‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫ובעקבותיו הלך בעל התוספות יום טוב‪ ,‬ראה ב'פתיחה' לפירושו למסכת ברכות‪ ,‬ובראש כל מסכת‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫כבר באגרת רב שרירא גאון הנזכרת נכתב כך‪" :‬רבי כד תרצינהו למתניתין לא סדרינון למסכייתא חדא בתר‬ ‫חברתא‪ ,‬אלא חדא תנייא באפי נפשיה‪ ,‬מאן דניחא ליה לאקדומי מקדים לה‪ ,‬ומאן דניחא ליה לאחורי מאחר לה‪. "...‬‬ ‫מאידך‪ ,‬בעל התוספות יום טוב (ב'פתיחה' למסכת ברכות) כותב שכוונת רב שרירא גאון הייתה רק לאופן לימוד‬ ‫המסכתות‪ ,‬דהיינו שיכול ללמוד גם שלא על פי הסדר‪ ,‬אך ברור כי הסדר המקובל הוא הסדר הנכון והמחייב‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫למסקנה זו הגיעו חוקרים שונים‪ ,‬ראה לדוגמה‪ :‬יעקב נחום אפשטיין‪ ,‬מבוא לנוסח המשנה‪ ,‬ירושלים תש"ח‪ ,‬חלק‬ ‫ב'‪ ,‬עמ' ‪ .980-988‬כך גם טוען הרב ראובן מרגליות בספרו יסוד המשנה ועריכתה‪ ,‬ירושלים תשט"ז‪ ,‬עמ' כד ואילך‪,‬‬ ‫ומבאר כי הסבריו של הרמב"ם ניתנו "לאחר מעשה" והם הסברים אפשריים ולא מוחלטים‪ ,‬ובלשונו‪" :‬ובכלל ימצא‬ ‫כעת נעבור ל'תיקון ליל שבועות'‪ .‬על קיומם של סדרי לימוד מיוחדים בליל שבועות ניתן לקרוא‬ ‫במקורות קדומים‪ ,32‬אך התגבשותו של 'תיקון ליל שבועות' בצורתו הנוכחית‪ ,‬והתפשטות המנהג‬ ‫החלה כנראה מתוך חוגי המקובלים בצפת‪ .‬לא נדון כאן בנושא זה‪ ,33‬ונעמוד לענייננו רק על‬ ‫הופעת לימוד המשניות כחלק מסדר ה'תיקון'‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬עצם המנהג לימוד המשניות בליל חג השבועות שנוי במחלוקת בין המקובלים‪ .‬היו מחכמי‬ ‫הסוד שכתבו במפורש להימנע מכך‪ ,‬ומפורסמים בעניין זה דברי החיד"א שכתב‪:34‬‬ ‫"כי אין נכון בליל שבועות ללמוד משניות בשום אופן‪ ,‬דמשנה בסוד שפחה דמטרוניתא‬ ‫והלילה הזו צריכין לתקן המטרוניתא‪ ,‬אלא יתעסק ברזי אורייתא‪ ,‬ואי לאו בר הכי הוא‪,‬‬ ‫ילמד מדרש ולא משנה‪ ,‬והלומד משנה בליל זה טועה מדרך השכל"‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬היו אחרים שצדדו בעד לימוד משניות בליל שבועות‪ ,35‬כדוגמת השל"ה בספרו‪ 36‬שכתב‪:‬‬ ‫"‪...‬וסדר הלימוד של זו הלילה כבר נתפרסם ונודע לרבים על ידי הקונטריסין שנתפשטו‪...‬‬ ‫ומאחר שהוספתי גם כן נופך משלי בענין סדר לימוד זאת הלילה‪ ,‬על כן ארשום הכל‬ ‫ביחד‪ ...‬אחר כך מתחיל בסדר משניות של ששה סדרים‪ ,‬ומכל מסכתא ילמדו משנה‬ ‫ראשונה ומשנה אחרונה‪ ,‬וילמד כסדר‪ ,‬זרעים מועד‪."...‬‬ ‫מנהג זה שמזכיר השל"ה‪ ,‬ללמוד את ראשי וסופי כל מסכתות הש"ס‪ ,‬כבר קדם לו ונזכר בספר‬ ‫תקוני שבת‪ ,‬שנדפס בקראקא שע"ג‪:37‬‬ ‫"ואח"כ מתחיל שיתא סדרי משנה‪ ...‬סימן זמ"ן נק"ט‪ ,‬ומכל מסכת ומסכת משנה א'‬ ‫מתחלתה ומשנה א' בסופה‪."...‬‬ ‫המהדורה הראשונה של "תיקון ליל שבועות" שעלתה על מזבח הדפוס‪ ,38‬בשם סדר קריאת‬ ‫ותיקון‪ 39‬ליל שבועות‪ ,‬ונציה ת"ח‪ ,‬כוללת פרקי משניות‪ ,‬אך לא מכל המסכתות (כפי המנהג הנזכר‬ ‫בתיקוני שבת ובשל"ה)‪ ,‬אלא לקט משניות הקשור לענייני החג‪ .‬רק במהדורת ה'תיקון' הבאה‪,‬‬ ‫שנדפסה בונציה תי"ט‪ ,‬בשם שפ"ר התיקונים‪ ,‬מופיעים תחילתן וסופן של כל מסכתות המשנה‪.40‬‬ ‫כאן גם מופיע לראשונה סדר המסכתות הלא שגרתי‪ ,‬ומאז ועד היום סדר זה מופיע בכל מהדורות‬ ‫ה'תיקון'‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬מקורו של סדר זה נחשב כתעלומה בעיני רבים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬הסבר מתקופה מאוחרת‬ ‫על על כך מצאתי בספר 'מטעמים החדש'‪ ,‬מאת ר' יצחק ליפיץ משעדליץ‪:41‬‬ ‫המעיין כי כל הטעמים והנמוקים שכתב הר"מ הם כדרושים נאותים לכל חפצי הדורש‪ ,‬ולו גם נסדרו המסכתות בסדר‬ ‫אחר יוכלו כמו כן להשלב בדרוש"‪ .‬ראה עוד בעניין זה (ועניינים נוספים הקשורים לנושא)‪ :‬אלפא ביתא תניֵתא‬ ‫דשמואל זעירא‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.184-187‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ראה במקורות שנזכרו בהערה ‪ ,1‬וכן במאמרו של מאיר בר אילן‪ ,‬שם‪ .‬וראה במיוחד‪ :‬משה חלמיש‪ ,‬הקבלה בתפילה‬ ‫בהלכה ובמנהג‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬רמת גן תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ 595‬ואילך‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫וראה על כך במקורות שצוינו בהערה הקודמת‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫בספרו לב דוד‪ ,‬ליוורנו תקנ"ד‪ ,‬פרק לא‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫כידוע‪ ,‬בעדות ר' שלמה אלקבץ על הגילוי שזכה לו מרן הבית יוסף בליל שבועות‪ ,‬שנדפסה בראש ספר מגיד‬ ‫משרים‪ ,‬לובלין ת"ו‪-‬ת" ט‪ ,‬מוזכר סדר לימודם שכלל לימוד משנה‪ .‬הגילוי התרחש לאחר שהתחילו ללמוד משניות‪,‬‬ ‫ובדמות המשנה שדיברה אליהם (והמשיכה להתגלות למרן הבית יוסף)‪ .‬נקודה זו כבר הובאה כסיוע למצדדים בלימוד‬ ‫המשנה בליל שבועות‪ .‬סיוע נוסף בעד לימוד משניות מצאתי בדברי ספר אור זרוע הנ"ל (הערה ‪ )1‬שכותב (שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪" :) 234‬לכן לא היו חברייא נותנים דמי לנפשם‪ ...‬והיו משתדלים בברכת חתנים‪ ,‬מתורה למקרא‪ ,‬וממקרא לכתובים‪,‬‬ ‫מכתובים למשנה‪ ,‬וממשנה שואבים מים בששון ממעייני הישועה"‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מסכת שבועות‪ ,‬נר מצוה‪ ,‬אות ד‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫"תיקון ליל השבועות וליל הושענא רבא"‪ .‬הקטע המצוטט הוא בעמוד האחרון של הספר‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫מדברי השל"ה הנ"ל עולה כי התפשטות ה'תיקון' החלה כבר בקונטרסים‪ ,‬כנראה בכתיבת‪-‬יד‪ ,‬עוד טרם ראה‬ ‫ה'תיקון' את אור הדפוס‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫ולא 'ותיקין' כפי שהיו שקראו‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫רבי משה זכות סייע בעריכת מהדורה זו‪ ,‬כפי שכותב בהקדמה "המחוקק" וינטוריו בכ"ר דוד‪..." :‬החכם הכולל‬ ‫כמוהר"ר משה זכות‪ ...‬עזרני ואזרני כח‪ ,‬וצבי והוסיף מדיליה פיוטים ופזמונים מיוסדים בדרך נגלה ונסתר‪ ,‬מבלי שלוח‬ ‫יד בסדר הקריאה המסודר מספר עץ החיים‪ ."...‬נראה כי רמ"ז הוסיף רק פיוטים למהדורה זו‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ספר מטעמים החדש‪ ,‬ווארשא תרס"ד‪ ,‬עמ' ‪ .49-50‬ומשם גם באוצר כל מנהגי ישרון‪ ,‬מאת ר' אברהם אליעזר‬ ‫הירשוביץ‪ ,‬מהדורה רביעית עם הוספות‪[ ,‬לבוב תר"ץ]‪ ,‬עמ' ‪.344‬‬ ‫"טעם שהמחבר של התיקון שבועות שינה בסדר המסכתות מכפי שהוא מסודר במשניות‪,‬‬ ‫דהיינו במשניות מסודרים המסכתות מפסחים ואילך‪ :‬שקלים‪ ,‬יומא‪ ,‬סוכה‪ ,‬ביצה‪ ,‬ראש‬ ‫השנה‪ ,‬תענית‪ ,‬מגילה מועד‪-‬קטן‪ ,‬חגיגה‪ .‬ובתיקון ליל שבועות מסודרים‪ ,‬מפסחים ואילך‪:‬‬ ‫חגיגה‪ ,‬ביצה‪ ,‬מועד‪-‬קטן‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יומא‪ ,‬סוכה‪ ,‬תענית‪ ,‬שקלים‪ ,‬מגילה‪ .‬ובסדר נשים‬ ‫מסודר במשניות‪ :‬כתובות‪ ,‬נדרים‪ ,‬נזיר‪ ,‬סוטה‪ ,‬גיטין‪ ,‬קידושין‪ .‬ובתיקון ליל שבועות‬ ‫מסודרים‪ :‬כתובות‪ ,‬קידושין‪ ,‬גיטין‪ ,‬סוטה‪ ,‬נדרים‪ ,‬נזיר‪...‬‬ ‫לפי שרבינו הקדוש סידר המשניות כפי שהוא מסודר בתורה באיזה מסכתות‪ ,‬ובכולם יש‬ ‫טעם כמו שכתב הרמב"ם‪ 42...‬עיי"ש בהקדמת הרמב"ם בסדר זרעים‪ .‬אבל המסדר את‬ ‫ה'תיקון ליל שבועות' סדר המסכתות על דרך ההוה והזמן והסדר ששייך זה אחר זה‪.‬‬ ‫לפיכך סידר אחר פסחים ‪ -‬חגיגה‪ ,‬כי כן היו מביאין פסח עם החגיגה‪ ,‬ואחריו ביצה ‪ -‬מדיני‬ ‫יו"ט בכלל‪ ,‬ואחריו מועד‪-‬קטן ‪ -‬מדיני חוה"מ‪ ,‬ואחריו ראש השנה יומא סוכה‪ ,‬כמו שהם‬ ‫בזמן זה אחר זה‪ ,‬ואחריו תענית וכו' שמתחיל תיכף אחר סוכה זמן רביע[ה] ראשונה‪,‬‬ ‫ואחריו שקלים שהוא בא' באדר‪ ,‬ואחריו מגילה שהוא בי"ד אדר‪ .‬וכן בסדר נשים‪ ,‬סידר‬ ‫אחר כתובות ‪ -‬קידושין‪ ,‬שכן הם זה אחר זה‪ ,‬ואחריו גיטין‪ ,‬כי כן כתוב בתורה כי יקח איש‬ ‫אשה וגו' והיה אם לא תמצא חן וגו' וכתב לה ספר כריתות‪ ,‬ואחריו סוטה‪ ,‬אם זנתה תחת‬ ‫בעלה קודם שנתגרשה אסורה לבעלה‪ ...‬ואחריו נדרים נזיר‪ ,‬כי כן כתוב לנדור נדר נזיר‬ ‫להזיר‪ ,‬והרואה סוטה בקלקולה יזיר את עצמו מן היין‪ .‬ובסדר טהרות פתח במקוואות‬ ‫שמיירי בעניני טהרות‪ ,‬שעיקר הטהרה תלוי במקוה‪ ,‬ועל דבר הסדר שנקרא טהרות (הגם‬ ‫שיש ג"כ מסכת טהרות אך שם הוא מלשון סגי נהור‪ ,‬כי מיירי שם מעניני טומאות קלות)‪,‬‬ ‫ואחריו פרה ‪ -‬לפי שהיו מטמאין את הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו‪ ,‬כן מי חטאת‬ ‫מטהרין את הטמא‪-‬מת כמו מי המקוה לשאר טמאים‪ ,‬ואחריו ידים‪ ,‬לפי שמצינו גם בידים‬ ‫לשון טבילה‪ ,‬וידיו לא שטף במים‪ ,‬ועוד לפי שאין להם עיקר מן התורה וחביב עליו ולפיכך‬ ‫תניא ברישא‪ ,‬ואחריו אהלות‪ ,‬שהם טומאות חמורות‪ ,‬טומאת אהל‪ ,‬ואחריו נגעים‪,‬‬ ‫שמטמא ג"כ בביאה כטומאת אהל‪ ,‬ואחריו זבים‪ ,‬שמטמאה טומאה חמורה וטעון קרבן‪,‬‬ ‫ואחריו נדה‪ ,‬שמטמאה ג"כ טומאה חמורה ואין טעון קרבן‪ ,‬ואחריו טהרות‪ ,‬והוא טומאות‬ ‫קלות של הערב שמש‪ .‬ואח"כ כלים‪ ,‬ואחריו טבול‪-‬יום‪ ,‬שהוא טהור במקצת וקלושה‬ ‫טומאתו‪ ,‬ואחריו טומאת אוכלים ומכשירין‪.‬‬ ‫גם אחר דבריו נותרו השאלות‪ :‬מה מקורו של סדר זה? האם הוא פרי יוזמתו של עורך 'תיקון ליל‬ ‫שבועות' או ששאב אותו ממקור שקדם לו? ומדוע סידר ר' סעדיה אלד'מרמרי את שירו דווקא על‬ ‫פי סדר זה?‬ ‫ובכן התשובה לשאלות אלו היא כדלקמן‪ :‬סדר המסכתות שמופיע ב'תיקון ליל שבועות' נדפס‬ ‫לראשונה במשניות עם פירוש כף נחת‪ ,‬מאת רבי יצחק גבאי‪ ,43‬בונציה שס"ט (‪ .)1609‬מהדורת‬ ‫משניות זו‪ ,‬עם פירוש קצר על ששה סדרי משנה‪ ,‬זכתה לפופולריות גדולה ונדפסה במהדורות‬ ‫רבות‪ ,44‬ומתברר שרבי יצחק גבאי עצמו‪ ,‬הוא שהחליט לשנות מן הסדר הרגיל וערך את המסכתות‬ ‫בסדר חדש ומקורי‪ ,‬כפי שכתב ונימק במספר מקומות בחיבורו‪ ,‬ולהלן אביא את דבריו במלואם‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬איפוא‪ ,‬שעורכי 'תיקון ליל שבועות' ("שפ"ר התיקונים") שנדפס בונציה תי"ט‪ ,‬רצו להביא‬ ‫בפני הקורא את התחלות וסיומי כל המסכתות‪ ,‬כפי המנהג המוזכר בספר תיקוני שבת ובשל"ה‪,‬‬ ‫ולכן נטלו לידיהם את מהדורת המשניות עם פירוש כף נחת‪ ,‬וערכו על פיה את סדר המשניות‪.45‬‬ ‫וברור לפי זה כי ר' סעדיה אלד'מרמרי לא ערך את שירו על פי 'תיקון ליל שבועות'‪ ,‬אלא לפי סדר‬ ‫המשניות במהדורת "כף נחת"‪ .‬ובנותן טעם להוסיף כי משניות "כף נחת" היו מאד פופולריים‬ ‫ונפוצים בקרב יהודי תימן‪.46‬‬ ‫כעת אביא את הסבריו של רבי יצחק גבאי לסדר המסכתות החדש שעלה בדעתו (הצילומים מן‬ ‫המהדורה השניה‪ ,‬ונציה שע"ד)‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫כאן מאריך בהבאת טעמי הרמב"ם על סדר המסכתות‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫רבי יצחק גבאי‪ ,‬צאצא למשפחת מגורשי ספרד‪ ,‬מחכמי אספי שבמרוקו‪ ,‬משם היגר לאיטליה‪ ,‬הדפיס את פירושו‬ ‫"כף נחת"‪ ,‬בונציה בשנת שס"ט (‪ ,)1609‬ונפטר זמן קצר לאחר מכן‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫בין השנים שס"ט‪-‬ת"ה (תקופה בת פחות מארבעים שנה) נדפסו שש מהדורות של החיבור‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫ולא ברור לי אם עשו זאת באופן מודע ומכוון‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫תעיד על כך שכיחות פירוש זה בכתבי‪-‬יד תימניים של המשניות‪.‬‬ ‫כך כתב בסוף סדר מועד‪:‬‬ ‫ובהקדמה לסדר נשים‪:‬‬ ‫וכך כתב בהקדמת סדר טהרות‪:‬‬ ‫ר' יום טוב ליפמן העליר בעל תוספות‪ 47‬יום טוב בהקדמתו לפירושו על מסכת ברכות‪ ,‬מתייחס‬ ‫לסדרו המקורי של בעל כף נחת וחולק עליו במילים אלו‪:‬‬ ‫"ובעל כף נחת עשה להם סדר במטעמים אשר הטעים במקצתן‪ ,‬אבל גם בזה לא כוון‬ ‫להלכה‪ ,‬ואזכור מהם‪ .‬שבין ראש השנה לתענית סידר יומא וסוכה‪ ,‬ובהדיא אמרו בגמרא‬ ‫דריש תענית‪ :‬תנא מראש השנה סליק‪ .‬מסכת ביצה סידר אחר חגיגה‪ ,‬והתוספות בפרק‬ ‫שני דחגיגה דף כ"ז הוכיחו דביצה מתניא קודם חגיגה‪ .‬מסכת סוטה סידר אחר קדושין‪,‬‬ ‫ובגמרא דריש סוטה‪ :‬תנא ממסכת נזיר קא סליק‪.48"...‬‬ ‫סדר זרעים ‪ -‬פיתוח נחושת במהדורת משנה עם תרגום לטיני ‪ -‬אמשטרדם‪1698-1703 ,‬‬ ‫***‬ ‫‪47‬‬ ‫השם הנכון הוא‪ :‬תוספת יום טוב‪ .‬כך נדפס במהדורה הראשונה של הפירוש‪ ,‬פראג שע"ה‪-‬שע"ז‪ ,‬אך ברוב ההוצאות‬ ‫נכתב עם וי"ו‪ ,‬וכך נתפרסם‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫נציין כי רבי יצחק גבאי שינה גם את סדר ה'סדרים'‪ ,‬והם מופיעים במהדורתו כך‪ :‬זרעים‪ ,‬מועד‪ ,‬נשים‪ ,‬קדשים‪,‬‬ ‫טהרות‪ ,‬נזיקין‪ .‬גם על כך מעיר התוספות יום טוב (שם) בחריפות‪" :‬שתא סדרי משנה נקטינן בסידורן‪ ...‬אמר ר"ל‪...‬‬ ‫והיה אמונת עתך‪ ...‬והנה אחרי שחכמים הגידו סדרן תמיהני איך מלאו לבו של בעל כף נחת להפוך הסדר‪ ,‬ונזיקין‬ ‫שהוא רביעי לדבריהם ז"ל לאחרונה יסע לדילוגו ונעשה החמישי ‪ -‬רביעי‪ ,‬והששי ‪ -‬חמישי"‪ .‬ומעניין לציין כי במהדורה‬ ‫השניה של משניות "כף נחת"‪ ,‬שנדפסה בונציה שע"ד (‪ ,) 1614‬לאחר פטירתו של רבי יצחק גבאי (הנזכר במהדורה זו‬ ‫בברכת המתים)‪ ,‬ואשר הובאה לדפוס בהגהתו של רבי יהודה אריה ממודינה‪ ,‬הוחזר הסדר לצורתו הרגילה (נזיקין‪,‬‬ ‫קדשים וטהרות)‪ ,‬אם כי סדר המסכתות נשאר על מתכונתו‪( .‬הוספה נוספת במהדורת שע"ד היא מסכת אבות‪ ,‬שבעל‬ ‫כף נחת לא הביאה ולא פירשה‪ ,‬ורבי יהודה אריה ממודינה הוסיפה עם פירוש רש"י‪ ,‬כפי שכתב בהקדמתו למהדורה‬ ‫זו)‪.‬‬ ‫לעיל ראינו כי כותרות שירו של ר' סעדיה מבטיחות כי הקורא בשיר זה "כאלו קיים כל הס'‬ ‫מסכתות"‪ ,‬או "כאילו עסק בשיתא סדרי משנה"‪ ,‬או "כאלו קרא כל המשנה"‪.‬‬ ‫דברים אלו מזכירים את דברי השל"ה‪:49‬‬ ‫"וראיתי וקבלתי‪ ,‬אף מי שהוא עם הארץ גמור ומצטער מאוד על מיעוט הבנתו ואינו מבין‬ ‫שום דבר וקורא בכל לבו שמות של תורה נביאים וכתובים ותורה שבעל פה‪ ,‬כגון המזכיר‬ ‫שמות ה' חומשי תורה‪ ,‬בראשית‪ ,‬שמות‪ ,‬תורת כהנים‪ ,‬חומש הפקודים‪ ,‬חומש משנה‬ ‫תורה‪ .‬ואחר כך מזכיר שמות של כל פרשה ופרשה מהחומש‪ ,‬בראשית‪ ,‬נח‪ ,‬לך לך וכו'‪.‬‬ ‫ואח"כ שמות נביאים ראשונים ואחרונים וכתובים‪ ,‬כגון יהושע‪ ,‬שופטים‪ ,‬שמואל‪,‬‬ ‫מלכים‪ ...‬וכן כולם‪ .‬ואח"כ שמות שיתא סדרי משנה‪ ,‬זרעים‪ ,‬מועד‪ ,‬נשים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬טהרות‪,‬‬ ‫קדשים‪ ,‬ושמות כל המסכתות ופרקיהן‪ ...‬ואח"כ שמות מדרשי רז"ל‪ ,‬כגון רבות‪ ,‬תנחומא‪,‬‬ ‫ספרא‪ ,‬ספרי‪ ,‬מכילתא‪ ,‬תורת כהנים‪ ,‬מדרש תהלים‪ ,‬מדרש משלי‪ ,‬אבכיר‪ ,‬ילקוט‪ ,‬ועוד‬ ‫הרבה כיוצא בהם‪ ,‬וכן מדרשים המדברים מסודות אלהיות‪ ,‬זוהר ותקוני זוהר‪ ,‬ובהיר‪,‬‬ ‫ופרקי המרכבה‪ ,‬ופליאי‪ ,‬וקנה‪ ,‬וכיוצא בהן‪ .‬והוא קורא אלו השמות ונפשו חשקה בהן‬ ‫ובוכה על שאינו מבינם‪ ,‬אז הוא מרוצה להשם יתברך‪ ,‬ויזכה לזה לעתיד לבוא‪ .‬ובתנאי‬ ‫שיסייע בכל כחו לעזור לאותן המבינים בהם‪ .‬על כן יעשה כל אחד לוח שירשום כל‬ ‫השמות ויקרא אותם ויהיו שגורים בפיו‪ ,‬כי אף מי שאינו עם הארץ‪ ,‬מכל מקום ראיתי בני‬ ‫עלייה והנה מועטים הזוכים ללמוד כולם‪ ,‬וקריאת השמות תועיל להיות נחשב כאילו עיין‬ ‫ולמד כולם‪ ,‬ובתנאי כשעושה כל המוטל עליו ובכל יכלתו‪ ,‬וישמע חכם ויוסף לקח"‪.‬‬ ‫כפי הנראה‪ ,‬מרעיון דומה שואבת את כוחה גם סגולת לימוד תחילת וסופי המשניות בליל‬ ‫שבועות‪ ,‬שבכך נחשב לאדם כאילו למד את כל ששה סדרי המשנה‪" ,‬בתנאי כשעושה כל המוטל‬ ‫עליו ובכל יכלתו"‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫שני לוחות הברית‪ ,‬הגהה לבית אחרון‪ .‬וכבר עסקתי בעבר בנוטריקון בשימוש שעשה ר' שבתי באס בדברי השל"ה‬ ‫אלה‪ ,‬בספרו שפתי ישינים‪ ,‬אמשטרדם ת"ם‪.‬‬